3 הגישות המובילות בשאלה "האם לגנוז את בדיחות הבלונדיניות"
ההומור האנושי תמיד מחפש איזוטיפשות לצחוק עליה. זה לא באמת משנה מי. לאורך ההיסטוריה היו אנשים שקיבלו את התפקיד, כמו הרשלהמאוסטרופולי, חכמי חלם, הכורדים.. לימים התווספו אליהם גם הבלונדיניות.
בדיחות על בלונדיניות מבוססות על סטריאוטיפ הבלונדינית הטיפשה. היא בלונדינית, היא טיפשה, ולעיתים מיוחסת לה גם חופשיות מינית, מעין "מפתה".
אפשר לומר שלצחוק על הסטיגמה הזאת היא סוג של נחמה לכל הגברים שבלונדינית לא תסתכל עליהם, או לכל הנשים שמרגישות נחותות מולה. הצחוק נותן לנו תחושת עליונות רגעית "אני לא טיפשה כמו הבלונדינית ההיא, אני יותר חכמה". אנחנו מרגישים טוב עם עצמינו.
מצד שני יש אומרים שהבחירה לצחוק עליהן איננה מקרית. שיש כאן איזה משחק כוח. כמו במשחק הפוליטי הזלזול מפחית את ערכו של המתחרה שלי. אז אם זה כך האם זה מוסרי? האם כשאנחנו צוחקים מבדיחה על בלונדינית אנחנו בעצם מסכימים לעשות לה עוול?
הבה נשמע את 3 הגישות המובילות בשאלה "האם לגנוז את בדיחות הבלונדיניות":
- מה פתאום לגנוז?!
כשאנחנו אומרים בלונדינית אנחנו מניחים שהיא יפה. שיש לה כבר הכל. היא ניצחה קיבלה את הקלפים הכי טובים. לכן אנחנו מרשים לעצמינו לצחוק עליה. בטח לא איכפת לה בכלל, הרי היא יכולה לקבל כל מה שהיא רוצה.
בעלי הגישה הזאת אומרים –היא מושלמת. הבדיחות לא מפריעות לה.
- זו רק בדיחה – ימי השוביניזם העליזים
בדיחות מגדריות ששמות את "האישה במטבח" ואת הגבר "בפאב שותה בירה ומחפש סקס" היו מקובלות במאה העשרים. היה קל לספר בדיחות גבר ואישה, הסטיגמות התקבעו מבלי שנרגיש, וגם בדיחות על בלונדיניות השתרבבו והתרבו. האישה השטחיתוהטיפשהשמתעניינת בעיקר בצורתה החיצונית.זה היה לגיטימי להגיד את זה ולצחוק על זה. יכולת לראות בדיחה על בלונדינית מודפסת בעיתון.
בעלי הגישה הזאת אומרים –בסדר, אנחנו יודעים שלא כל הבלונדיניות טיפשות, אבל נחמד לנו לצחוק עליהן. זו רק בדיחה.
- למי קראת בלונדינית
במאה העשרים ואחתאין בדיחות שנויות במחלוקת יותר מבדיחות המגדר למיניהן ובדיחות הבלונדיניות בראשן. התנועות הפמיניסטיות ופרוייקט #METOO העלו לסדר היום את הנזק הרב שנעשה. לגלוג והקטנהממושכים ערערו את מעמדן של הנשים וגרמו לזילות בשמירה על הגבולות שלהן. היום הבלונדיניות מרימות דגל אדום. ולא רק הן, גם הברונטיות וגם כל השאר.
העיתונאית ג'אןפרסיבלאומרת שהיום אין יותר טולרנטיות להומור "עצל" ששואב מהימים ההם של השוביניזם והסקסיזם.שהגיע הזמן שנמצא דברים אחרים לצחוק מהם. "אין הכוונה שמי שמספר בדיחות על בלונדיניות הוא בעצמו תומךבניצול והחפצה של נשים" היא אומרת, "אך תרבות שמאפשרת את זהמעודדת התנהגות משפילה כלפי נשים אלה".
אולי תרצו לקרוא בדיחות על פולניות
המאבק באפליה לא נעצר בתגובות שליליות. באוסטריה חוקקו חוק נגד מי שמספר בדיחות בלונדיניות. העונש – עד שנתיים מאסר.
מסקנה – היופי מנצח!
היה ניתן לצפות שאם לבדיחות יש כזאת השפעה חברתית היו מתמעטות הנשים שצובעות את שערן לבלונדיני, ולא כן המצב. כי המילה בלונדינית מתקשרת אצלינו בראש ל"יפה", והשאיפה להיות יפה מנצחת. הרצון להיות שאפה בלונדינית, בין אם הוא שטחי או לא, כנראהישאראיתנוהרבה זמן. אולי יותרמהבדיחות על הבלונדיניות.
בדיחות על בלונדיניות? זה הכל מקנאה…
מאמר זה נכתב בהומור בלבד וכמובן אין בכתוב לפגוע באף גורם המוזכר בתוכן – ללא הבדל דת, גזע ומין 🙂
