חוש ההומור נולד כפי הנראה עם האדם הראשון. הומור הוא היכולת המופלאה של בני האדם להתמודד עם סוגים שונים של מציאות, ובייחוד עם מציאות בלתי אפשרית.
גוון אחד של ההומור הוא הבדיחות. אין נושא שלא המציאו עליו בדיחות, אין תחום בעולם שבדיחות פוסחות עליו.
אפילו על נושאים טרגיים יש באתר בדיחות – הומור שחור, בדיחות אלו אמנם נחלתם של מעטים משום שלרוב האנשים קשה לצחוק על מוות, מחלות וטרגדיות אחרות. אפילו בזמן השואה ואחריה, סיפרו בדיחות על התופת.
הומור שחור:
"אמא איך קוראים לדג שיש לי במוח"? שאל ילד,
זה לא דג זה סרטן, אמרה האם.
כאמור להומור מסוג זה אין קהל רב, אך הוא קיים ומשגשג בקרב אנשים שיש להם ציניות מול החיים.
עם קום המדינה, בזמן קיבוץ הגלויות נוצרו בדיחות על כל עדה ועדה, כל עדה שהגיעה לארץ הייתה מוזרה במנהגיה בתרבותה במאכליה ובמלבושיה, ואלו סיבות מעולות לייצר בדיחות.
עוד על בדיחות הומור שחור
התימני – קמצן
מרוקאי סכין
רומני גנב
פרסי קמצן
סורי פרימיטיבי
וכה הלאה.
בדיחות עדתיות:
אישה תימניה שואלת את בעלה מדוע הוא לא קונה לה פרח ליום הולדתה.
"את הפרח של הבית," ענה התימני,
"לא רוצה שאף אחד יתחרה בך"…
שאלו מרוקאית מה חסר בשולחן עם 3 רגלים.
"סלטים" ענתה המרוקאית….
בשנות השבעים שמונים עת הצבע הבלונדיני היה פופולארי בקרב נשים, נקשר הבלונד עם טפשות וקלות דעת, ואין ספור בדיחות הומצאו על טפשות זו.
עוד על בדיחות עדות
בדיחות על בלונדיניות:
שתי בלונדיניות יוצאות למסע קניות.
"אם את מנחשת נכון כמה מטבעות יש לי בכיס אתן לך את שלושתן" אמרה האחת.
"שתיים?" שאלה השניה……
אין לדעת מה קדם למה הביצה או התרנגולת, מדוע נקשר הבצבע הבלונד עם טפשות וקלות דעת.
ז'אנר נוסף של בדיחות הוא בדיחות על משוגעים, אלו מאותגרי הנפש אשר סגורים במוסדות וחשיבתם לא הגיונית, אלו שאפילו לא צריך לחבר עליהם בדיחות על בלונדניות.
בדיחות על משוגעים:
לחבורת משוגעים נמאס להיות כל היום במקום אחד, הם החליטו להזיז את בית המשוגעים למקום אחר. יצאו החוצה והחלו לדחוף את הבניין. כאשר התחממו הציע אחד מהם להוריד את הבגדים, להניח אותם במקום וללבוש אותם שוב שיסימו.
רופא שהגיע למקום החליט להחביא להם את הבגדים. לאחר מספר דקות אומר אחד המשוגעים: חברים, "זהו סיימנו להזיז את הבניין".
"איך אתה יודע"? שאל משוגע אחר.
"כבר לא רואים את הבגדים"…..
אלו דוגמאות וטעימות משלל הבדיחות על כל נושא שהו. כמובן שהבדיחות לא פסחו על חיות באשר הן – חיות לא נעלבות, לא אכפת להן מה חושבים עליהן. חתולים כלבים סוסים ופילים מככבים דרך קבע כבדיחות שגרתיות.
בדיחות על חיות:
איך קוראים לפיל ששם לך רגל?
מפיל…..
בדיחה נוספת:
שני סוסים מבלים בפאב השכונתי ומספרים זה לזה על חייהם הקשים.
בחצות הליל נכנסה נמלה, ישבה ליד הסוסים ושמעה את תלונותיהם על החיים.
"החיים שלי לעומת שלכם דווקא לא קשים", התערבה הנמלה בשיחה.
שני הסוסים הביטו זה על זה בתמיהה: "תראו, נמלה מדברת".
בנוסף על אלו קיימות בדיחות על מנהלים, בדיחות על פוליטיקאים ובדיחות על כל נושא שהוא שקשור בחיי האדם.
